למעשה , כל האפיונים שהוזכרו עד כה - הביגוד , המחוות הגופניות , המבעים הלשוניים וסגנון הדיבור , הם אפיונים מגדריים . כך למשל , שטף הדיבור של המורות מאפיין סגנון האופייני לנשים וכך גם הפגנת הסולידריות , גם אם היא מדומה ( טאנן , . ( 1989 ככלל , הבדיחות על מורות הן בעקיפין בדיחות על נשים . קטגוריה זו תתמקד אפוא בתכונות המיוחסות לנשים בתרבות המערבית : אימהות ומיניות . המורות המחופשות רחוקות מהאידיאל של מורה כהרחבה של התפקיד האימהי . הן שואבות סיפוק ועונג מהתעמרות בתלמידיהם . ללימונה בגור ואוח 37 מעניין לציין , כי סגנון הדיבור המורתי " יושב " טוב יותר בפיה של מורה אישה . קשה יותר לדמיין מורה גבר העושה שימוש באנפוף , בהנגנה משתנה ובהגייה מופרדת ומוטעמת . ( גוטשלק , 2003 ) יש בביתה לוח להטלת חיצים בדמות תלמידיה . בכניסתה לכיתה היא מכריזה : " לכיתת המעוכבים , לא שלום ! כמה שאני שונאת אתכם , הנה אמרתי זאת , השתחררתי , ומצדי תלכו לסופר - נאני " . לימונה גם עושה יד אחת עם אמו של גור כדי לסלק אותו ואת חברו מן המקלט שבו השתכנו לאחר שגורשו מהבית , ואילו היועצת בהביצפר ( בן הרוש , , ( 2005 מסלקת מחדרה...
אל הספר