נעמה צבר - בן יהושע מבוא פרק זה מנסה להאיר את המסורת האתנוגרפית במבט כולל , להציגה מן הפן ההיסטורי והפילוסופי ולהצביע על הדמיון והשוני בינה לבין מסורות אחרות של מחקר איכותני בזיקה להיבטים יישומיים . משמעות המילה " אתנוגרפיה " היא תמונת " דרך החיים " של קבוצת אנשים הניתנת לזיהוי . בני אדם אלה עשויים להיות כל קבוצה נושאת תרבות בכל זמן ובכל מקום . אנתרופולוגים קלסיים חקרו בעבר בדרך כלל קבוצות שהיוו יחידות חברתיות קטנות , שלמות ותמיד " זרות " לחוקר במידה ניכרת . האנתרופולוג , בשמשו כאתנוגרף , ביקש ללמוד על תרבותה של הקבוצה האחרת , לתעד אותה ובסופו של דבר לתארה כדי להעמיק את הבנתנו בנוגע לדרכים השונות שבני אנוש פתרו בעיות שהם עצמם יצרו . אנתרופולוגים בימינו עורכים את מחקריהם גם בזרם המרכזי של החברה שהם עצמם משתייכים אליה , ובוחנים אותו בהשוואה לתרבויות אחרות . הם מפגינים מודעות עצמית רבה יותר , הניכרת בנטייתם לתאר ולשקף יותר מבעבר את החיים של אחרים ושל עצמם גם יחד . גישה זו מתאימה לתפיסתו של האתנוגרף הפועל בתוך מערכת החינוך כמי שבדרך כלל קשור לבית הספר ורואה בו את עולמו וכמי שמקיים דיאלוג ע...
אל הספר