אולם הנפלאה מכל היתה הבת עולת - הימים , זו אשר בראשית בואה , בסוף ימי האביב , חבשה עוד לראשה את כובע הגימנזיסטים שלה . רכה וזקופה ולא שזופה משמש – אחרי בנות - המקום הקהות , תפלות - התלבושת , היתה לנו , בני גיל האחת - עשרה , כתמר זו שב ' אהבת ציון ' אחרי האמהות ונשי הקדם שבכתבי הקודש . שמלת הקיץ שלה , הנקיה מכל קישוט , נקשרה למטה ממתניה בסרט מין קשר רופף , שלא ניתן לשום נערה לעשות לאצילות כמוהו , ובצאתה מתחת לשמשייתה במשעול הגנים , בצמתה הבלונדית הצונחת לה מאחוריה צניחת חורין , ללא עניבה או מסרק – דפק הלב בלי משים מתוך צפיה כי הנה ייגלה ויילווה אליה ‘ עלם נחמד ' ‘ לבוש מחלצות ' , אשר יהיה , כאמנון שבספר הקריאה ל ' דוד לבבה ' . והדבר הזה בא ונהיה . ) דבורה בארון , " חלומות " , 57 ( חלק א ' : חסרונה ויתרונה של שוליות פרק זה נפתח בדברי המספרת של " חלומות " מאת דבורה בארון , בתארה את בת השכנים החדשים , משפחת רחלין , שהגיעו מן הכרך הגדול לעיירה . הנערה העירונית , אין כמותה ליופי ולאצילות המראה , והופעתה מעוררת התפעלות אין קץ במספרת ובחברותיה בנות העיירה בנות האחת - עשרה . הן ערות לפרטי הפרטי...
אל הספר