פעמים רבות , כאשר מבקשים לעסוק בחינוך , נדחק נושא הלמידה למעמד משני . דומה כאילו משמעות החינוך טמונה בפנייה אל הערכים המכוננים של האדם , אל התפתחות אופיו המוסרי והרוחני , ואילו הלמידה פונה אל הידע המסוים , אל התכנים אשר מתפקידו של המורה להעביר לתלמידיו . המחשבה של לוינס שנדונה כאן , מעניקה משמעות חינוכית ערכית לתהליכי למידת התוכן . דומה שכל הדיון של מרטין בובר ב " חינוך האופי " זוכה כאן לעיון מחדש , דרך העיון המחודש במשמעות הסובייקט ובפלא של היותו מעוגן על ידי האחר ועל ידי האתיקה . הן כך תיאר זאת בובר בכינוס מורים בתל אביב בשנת : 1939 " חינוך הראוי לשמו הוא בעצם חינוך האופי " ( בובר , תעודה וייעוד ב ' , עמ ' . ( 366 המחנך אליבא דבובר מבקש להתבונן בתלמיד לפי האפשרויות הגנוזות בקרבו , " בבחינת דבר שלם בפועל ובכוח ניתן אדם לתפיסה אם כאישיות , כלומר כדמות רוחנית-גופנית חד - פעמית זו על כל הסגולות הצפונות בה , ואם כאופי , כלומר כזיקה בין אחדות מהותו של יחיד זה ובין שורת מעשיו וחייו " ( שם ) . מבחינתו של בובר , התהליך החינוכי הזה , המכוון אל האדם בשלמותו , אל האישיות של החניך במלואה , תלוי ב...
אל הספר