שמים שהורים בקשר עליי רחמים . אל תביאו אותי אל הארץ הכבושה . אל תביאו אותי במבוכה לנוכח מניין גברים בגיל של אבא שלי , המטאטאים רחוב בחושך שלפני השחר , לאורם המסנוור של פרודקטורים האחוזים בידיהם של נסיכים קטנים מגבעתי , שמים שחורים , בקשו רחמים עליי . אל תביאו אותי לידי מגע עם פליטים אומללים ומסוכנים , אחר מהם עור עלול להשליך עליי בקבוק תבערה ולהשחיר את פניי ברבים . אחרי הכל , אני מזרהה עם מאבקו לאורך כל הדרך - אל תגרמו לו להשליך רורקא עליי בקבוקים בוערים . אנא , שמים שחורים , במטותא מכם , התחשבו ברגישרתי היתרה , אל תשלחו אותי לעזה . למה שלא תחבו לי להמשיך ולצפות על הקו הירוק שבין כרם שלרם וקדש ברנע ? , " למה לא תתנו לי להמשיך ולהתרפק על הזריחות המדבריות ולהתיר לכם את הרצועות ואת העשוקות ואת הרצוצות ? ... לא שמתם לב שזה מה שעשיתי במשך עשרים השנים האחרונות ? למה שלא תחזיקו בעזה שניים שלושה גדודים מקצוענים שיטילו את חתיתם על האוכלוסייה העוינת , וימשיכו לקבל מאתנו HK מלוא הגיבוי הסמוי , כלומר הסתייגויות אלגנטיות ומאמרי מחאה מקומוניים , והפגנות נגד סולידיות בכיכר מלכי ישראל ? למה לבם ללכלך ...
אל הספר