בכל שעה ושעה נבנית עזה על תלה

קבלת שבת , שעה גרילה של חסר . בשעה כזר מתאוששים תושבי עזה מהלם הצהרים של מלחמת המסגדים . אט אט מתמלא רובע פומבדיתא רוח חיים . משפחות משפחות מהלכות בסמטאותיר . ילדים וילדות מתפזרים בהמוניהם על פני ביה העלמין הענק , שהוא המרחב הפתוח ביותר ' ועל כן חרא פארק המשחקים היחיד בכל הרובע הענק , כל הילדות קופצות בחבל . כל הילדים מעיפים עפיפונים . גברים בגלביות לבנות פוסעים נינוחים בסמטאות , בשאר ימות השבוע הם מתרוצצים כמו נמלים חרוצות עם שקיות פלסטיק , אבל מחר שבת , לא עוברים בגושדנ , לא צריך להתעורר בחושך . לא צריך למהר , עד העוצר יש עוד למעלה משעתיים ואלוהים גדול . אללה הוא אכבר ... עד הערער הם יהיו מהלכים כמו מלכיםברקיע עוזם . נשותיהם היפות תלכנה לצדם וילדיהם ירוצו לפניהם . עד העוצר הם לא ייבושו ולא " בלמו , לא ישתרחהו ולא יהמו , רק יהלכו זקופים ונינוחים בגלביות לבנות ויגלגלו חרוזים צבעוניים . כל שוסיהם יהיו למשיסה , ומעל ראשם תנוע מרכבת מלכות ססגונית רתומה לעפיפונים , עפיפוני קבלת השבת של עזה רבים כחול הים . כמו אינסוף זרעונים צבעוניים הם מנווטים ברקיע לקראת כלה , כמו אינסוף ראשנים סומים הם ח...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)