" יוסף בנו של רבא , שלחו אביו לבית המדרש לפני רב יוסף , פסקו לו שש שנים , כשחלפו שלוש שנים ובא ערב יום כיפור . אמר : ' אלך ואראה ל [ בני ] ביתיי , שמע אביו . נטל אלה ' ויצא לקראתו , אמר ; זונתך נזברת ?! איטרוד , [ התקוטטו ] לא מר איפסיק ולא מר איפסיק " . נבבלי כתובות ס :. K ) שתי הטרגדיות הקודמות הסתיימו במותם הבלתי נמנע של שני תלמידי חכמים ; רחומי ויהודה , שלא עמדו בעומס הנפשי ונאלצו להפר את האיזון העדין בין התודה הנלמדת והתורה המצווה . תאור מותם הוא תאור של מנוחת הנפש . הם מתו אמנם מוות ק ליני , אך המספרים מתארים את המרות הזה בלשון " נחה נפשו " . הטרגדיה שלפנינו איננה מסתיימת במוות ואין בה קורטוב של מנוחת הנפש . הטרגדיה שלפנינו מסתיימת בסיוט מוקפא על פני רצף אינסופי ובלתי נמנע של אי מורת . הטרגדיה שלפנינו מקפיאה לער את השורה התחתונה שלה - אנדרטה של אב ובן מתכתשים זה עם זה בערב יום הכיפורים . ארבעה הלקים סימטריים לסיפור זה . כל חלק מכיל משפט בין ו נכ : rrSw ל 1 בכמה מכתבי היר מופיע " נטל TiTB וכן " נטל קרדום " . כלר wS 2 אי ^ םיק ו ^ 0 מר איטסיק : השארתי המקור בארמית כל משפט זה איננו ...
אל הספר