אם נשווה בין הספור הקודם על עלייתו של משה למרום לבין הספור הב * ניטיב להבחין בין האליטה היוצרת שבתלמוד לבין האליטה המתווכת . זה סיפור על עימות בין משה , ה ^ דם הנבחר - לבין מלאכי השרת המקנאים בו על שהוא זוכה בתורה ולא הם . משה ייצא מעימות זה כשידו על העליונה . מלאכי השרת מודים בסופר של דבר שלא להם מיועדת התורה הזאת אלא לבני אדם השרויים בעולם הנתון שיש בו אב ואם ומלאכה וקנאה ויצר הרע , התורה שמשה זוכה להוריד מהשמים היא התורה המצווה . היא אוסף של מצורת שאינן אלא המרשמים היעילים ביותר להתמודדות עם מפגעי העולם הזה . המלאכים המקנאים במשה אינם ראויים לתורה המצווה מפני שאינם מסוגלים להורות בעצם העובדה שהם מקנאים , התורה , לפיכך , נועדה לבני אדם , ובני אדם הם אלו שמסוגלים להודות בחרלשרתיהם , מי שמתחזה למושלם ואיננו מסרגל להורות בחולשותיו הוא מלאך שאינו ראוי ואינו מסוגל לקיים את מצוותיה של התורה , והנה , בערד שבסיפור זה יוצא משה מן העימות כשידו על העלירנה . הרי שבסיפור הקודם הוא יוצא מהעימות עם רבי עקיבא כשירו על התחתונה . הסיבה היא פשוטה : העימות עם המלאכים הוא על התררה המצווה ? העימות עם רבי ...
אל הספר