עד המהפכה הציונית נאלצו בני ישראל לרחף בשמים כמר בציורים של שאגאל , לא השרב , עכשיו . מיהר שמשך אותם בחוטים וגרם להם לרחף - אם משך אותם אלוהים מלמעלה , כמר מריונטות . או אם משכר ארתם הרבנים מלמטה , כמר עפיפונים , כשהגיעו שמים ער נפש , הופיעו חלוצים והבחיתו ארתם נחיתת רויררס . כך ירדו בני ישראל אל הארץ . החלוצים העניקו לעם הזה את המעמד הארצי היחידי בתולדותיו . הם העניקו מולדת לעם שטבורו טרם נרתק מהשמים . הם הורידו אותר מהגלות . כל הדרך נשאוהו על כפיהם והוא ישן . הרך כדי חלומותיו מתנפצים אל החוף גלים של שמים חדשים , מאיימים למחוק את הארץ ואת חולמיה מעל פני האדמה . החלוצים משיבים מלחמה השמימה , הם בונים סכרים קטנים באצבעותיהם . הם מייבשים קטעי שמים . מנקזים אותם לאפיקים צדדיים . ליל החורף הארוך מתמשך . כמו פועלי במה הולכים החלוצים על בהונות רגליהם היחפות , מעבירים את הבמה המרכזית של העם היהודי לארץ ישראל . משך כל הלילה האררך הם נאבקים עם אלרהים וממשיכים לבנרת . בונים וממשיכים להיאבק , כשעולה השחר הם משלחים אותר לחופשי , נעלמים בעקכרתיר מאחורי הקלעים , ( המסך עולה )
אל הספר