המובן של שביתה כללית נכשל . עדיף שנתמקד בסוגיה של החייאת הזיכרון . כפי שצוין בתחילת הפרק , שידורי התחנה ביום האדמה לא נכללו בפרק הזמן שנבחר למחקר . עם זאת מצאנו כי ביום שידורים זה בשנת 2011 חל שינוי בתפקוד התחנה ובנושאים שנבחרו לעלות לדיון . האזנה לשידורי אותו יום העלתה כי ציבור המאזינים , ובעיקר הצעירים שבהם , גילו עניין מועט ביום לאומי זה , ומשום כך , בין היתר , ניכר המשך הביקורת על הנהגת החברה הערבית ואפילו החרפתה . נראה שהתחנה בחרה להיכנס לריק שנוצר ושינתה את שגרת משדריה , ובכך קיבלה על עצמה תפקיד של מעצבת הזיכרון וסוכנתו . שיאו של מהלך זה בא לידי ביטוי בהצעת השדרנים לעצב מאפיינים חדשים לעצרות הזיכרון . כבר בימים שקדמו ליום האדמה קראו שדרני התחנה להחיות את זיכרון היום הואיל והדור הצעיר אינו מכיר את ההתרחשויות הקשורות בו . ביום השידורים עצמו נגעו ( ולכל הפחות ניסו לגעת ) כמעט כל המשדרים , כולל הקלילים שבהם , בסוגיית זיכרון היום . זהיר בהלול , שהנחה את המשדר המיוחד ואת העצרת , התמקד בראיונותיו ובאמירותיו בשני עקרונות : הראשון , הרגשת 133 זהיר בהלול , שידור העצרת , . 1 . 10 . 2010 אמל...
אל הספר