א . כרך המסות הראשון ( טו ) בכתבי אורי צבי גרינברג דברי הפרוזה והמסה של אורי צבי גרינברג הם כתבת תהודה הגותית של שירתו כדרך שהמסות ' שירתנו הצעירה ' ו ' גילוי וכיסוי בלשון ' , והסיפור ' ספיח ' מייצרים חלל דומה לשירתו של ביאליק , או כדרך שמסתו הידועה של שטיינברג , ' השורה ' , משלימה את ההשקפה הפואטית הנאו קלסית שלו בכתיבת סיפוריו ושיריו ובעיקר בכתיבת הסונטות שלו . כרך טו בכתבי אורי צבי גרינברג בעריכת דן מירון הוא אפוא קורפוס הכרחי להסתכלות מטא פואטית בכתבים הליריים של גרינברג , וכינוסם מתוך כתבי העת הנידחים שבהם נדפסו מצדיק הסתכלות מחודשת בשאלת היחס שבין הפובליציסטיקה הפואטית והפוליטית שלו ובין שירתו . עם זאת הסמכת שמו של גרינברג לשמם של כותבי מסות פואטיות ( לאו דווקא ארספואטיות ) , כמו ביאליק , טשרניחובסקי , שטיינברג ואחרים מטעה ומטשטשת את ייחודה של הפרוזה והפובליציסטיקה של גרינברג , שפרקיה הראשונים הובאו בכרך טו של כתביו . משקלה של זו מציע הן מבחינת הכמות והן מבחינת האיכות תופעה שאינה עומדת בשורה אחת עם אלה שצוינו כאן . עם השלמת כינוס כל הפרוזה והפובליציסטיקה של גרינברג מתבררת הפנורמי...
אל הספר