כאמור , הרעיון המרכזי שעליו מושתתים דיני ניירות הערך הוא חובת הגילוי הנאות של מידע . חובת הגילוי עוברת כחוט השני בחקיקה הישראלית . חוק חופש המידע , תשנ " ח – 9981 , שייחודו הוא בהכרה בזכות המבקש לקבל מידע בעל אופי כללי מרשות ציבורית ללא צורך בנימוק מסוים , משקף את החשיבות שמייחד הדין בישראל למידע כבסיס לכינונם ולניהולם של יחסים בעלי היבטים משפטיים . בהקשר של חברה הרושמת את ניירותיה למסחר , חובת הגילוי הנאות מוטלת על החברה עצמה , על בעלי השליטה בה , על בעלי העניין בה , ועל נושאי המשרה בה . עיקרה של החובה הוא גילוי כל הנתונים הרלבנטיים שיש בהם כדי להשפיע על שיקולי ההשקעה של המשקיע הסביר . את חובת הגילוי יש לקיים במהלך כל שלבי הקשר בין החברה המנפיקה לבין המשקיע , והיא נכנסת לפעולה כבר במועד הכנת התשקיף . התשקיף הוא מסמך שחוק ניירות ערך סעיף 51 מחייב את הכנתו כתנאי ראשון להצעת ניירות ערך לציבור , ובו נכלל תיאור ה " סחורה " המוצעת . התשקיף אמור לכלול ( על פי סעיף 16 ( א ) לחוק ניירות ערך ) כל . 425 ס " ח , 1667 תשנ " ח , . 226 . 426 ז ' סגל הזכות לדעת באור חוק חופש המידע ( תל – אביב , . 11 ...
אל הספר