התיאוריות המצדדות בהעדפת נושים הן רבות ומגוונות . בבסיסם עומד הרעיון הכלכלי של עידוד מתן האשראי והגברת היעילות . לדוגמה , פרופ ' לבמור מנמק את כדאיות השעבוד בהקטנת עלויות הפיקוח של הנושים על הניהול . על הנכס המשועבד , לדבריו , יפקח הנושה שלטובת חובו יוחד הנכס , ובכך יזכה להגנה היעילה ביותר . למעשה , הפיקוח היעיל של הנושה המובטח ייטיב עם כל הנושים . מדוע ? במצב של חידלות פרעון יוכל הנכס המשועבד לשמש לפרעון חובו של הנושה המובטח , וכך תקטן מצבת הנושים שזכאים לנגוס בצבר הנכסים שנותר . חולשתו של טיעון זה היא , שעובדת ייחודו של הנכס לנושה המובטח מקטינה את מצבת הנכסים העומדים לרשותם של הנושים הנותרים . פרופ ' ציפורה כהן מצטטת מחקרים המוכיחים , כי השעבודים מקטינים את הסבירות לניהול רב – סיכונים . הקטנת הסיכון נובעת מחשש לתגובה חריפה של המלווה , עד כדי משיכת ההלוואה אם לא יועמד שעבוד להבטחת פרעונה . כותבים בעלי תפיסה אידיאולוגית שונה התנגדו לגישה התומכת בהעדפת נושים . לדוגמה , מאמר מאת לין לופוצקי תומך בגישה השוללת את העדפת הנושים המובטחים לטובת הנושים הלא – מובטחים , שחלקם אף נושים לא – רצוניי...
אל הספר