עקרונית , ההגנה המוענקת לבעלי איגרות החוב היא חוזית , וחיצונית לתקנון החברה . ניתן להבטיח את מעמדם ואת זכויותיהם של בעלי איגרות החוב באופן שעולה על ההגנה המוענקת לבעלי המניות , מאחר שהקשר בין בעלי איגרות החוב נשען לא רק על המסמכים הפנימיים של החברה , שניתן לשנותם ברוב דעות , אלא גם על חוזה שניתן להתנות על אופן שינויו . אולם , הגנה כזו עלולה להיסדק במצבים שבהם בעל איגרת החוב מקבל זכויות מסוימות מן החברה . זכויות כאלה יכולה האסיפה הכללית לשלול ממנו באמצעות הפעלת סמכותה . לדוגמה , אם המחזיק באיגרת החוב מקבל זכות למנות דירקטור , והוראה ברוח זו אף קיימת בתקנון , יש לשריין אותה באמצעות תוספת המגבילה את סמכות החברה לשנות את התקנון ללא הסכמת בעל איגרת החוב . הגנה נוספת במצב כזה יכולה להיות הוראה באיגרת החוב , המזכה את בעליה להיפרע מיד אם תופר התחייבות כלשהי של החברה הלווה . ניתן לצרף אליה גם סנקציה נוספת : אם ההלוואה מובטחת בשעבוד , ניתן לקבוע כי כל הפרת התחייבות תז כּ ה את החייב בזכות לממש את השעבוד כדי להיפרע . לפיכך , כותב פרופ ' דייוויס , במהדורה החדשה של ספרו של גאואר , אם נעמת את מעמדם של...
אל הספר