המחזיק באיגרת החוב הוא משקיע בחברה במעמד של נושה , והוא זכאי לקבל בדרך כלל שני סוגים של תשלומים . הסוג האחד הוא ריבית בצורה של תשלומים תקופתיים תמורת השקעתו , שתשלומה אינו מותנה בקיומם של רווחים . הריבית היא למעשה " מחיר ההלוואה " שמשלמת החברה למלווה . תשלומה אינו מותנה בקיום רווחים , והיא משולמת באופן קבוע או משתנה מדי תקופה בהתאם לשינויים בשערי הריבית במשק . סוג התשלום השני הוא כאשר איגרת החוב אינה נושאת ריבית , ולכן המחזיק בה יהיה זכאי רק לתשלום במסגרת פדיון הקרן בהגיע מועד הפרעון . פדיון הסכום יכול להיות חד – פעמי או לשיעורין . אולם , קיימות גם איגרות חוב המכונות " איגרות חוב צמיתות " , ללא תאריך פדיון , ולכן המחזיק בהן אינו זכאי לתבוע את פרעון הקרן , אלא רק תשלומים של ריבית שוטפת . סוג כזה של איגרות חוב הוא נדיר ביותר .
אל הספר