שטר מניה הוא מסמך שאינו נושא את שם בעליו , וכמוהו כשטר למוכ " ז ( ראשי תיבות של : " מוסר כתב זה " ) אשר מזכה את המחזיק במסמך בזכויות הגלומות בו . על פי סעיף 351 לחוק , חברה רשאית , אם נקבעה לכך הוראה בתקנון , להוציא למניה ששולמה במלואה שטר מניה . זהו מסמך המעיד על בעלותו של המחזיק בשטר המניה למוכ " ז , ולכן שמו אינו רשום במרשם בעלי המניה . חברה אינה יכולה להוציא מניות למוכ "ז באורח מקרי . קודם כל עליה להקצות את המניה לבעלים ולרשום את שמו במרשם בעלי המניות כבעל מניה . משסולק לחברה כל הערך הנקוב של המניה , היא רשאית להפוך את המניה הרשומה למניה למוכ " ז על ידי הוצאת שטר מניה לבעליה . משעשתה זאת החברה , יימחק שם בעל המניה ממרשם בעלי המניות , וכך מקבל בעל המניה אפשרות להחזיק במניה מבלי לחשוף את עובדת בעלותו . לשטר מניה , הנחשב כמסמך סחיר , יש יתרונות מובהקים : בעלות המשתקפת בשטר וטהירות . בעלות המשתקפת בשטר – על פי סעיף 296 לחוק , כל נייר ערך למוכ " ז הוא נייר ערך שתמורתו המלאה שולמה לחברה , ואחיזה בו היא ראיה לכאורה לבעלות בו . לפיכך , כל אימת שאדם אחר ירצה לערער על בעלותו של המחזיק בשטר ,...
אל הספר