כללי החלוקה חלים גם על מצבים שבהם נעשתה העברת העושר שלא באמצעות הצהרה ישירה על חלוקה , אלא בעקיפין . המושג " בעקיפין " הוא רחב ומעורפל , ואינו מובהר בחוק . האם משמעותו היא העברת עושר לבעלי המניות שלא באמצעות הצהרה ישירה על חלוקת דיבידנד , או האם הוא כולל גם חלוקה באמצעות עקיפת כללי החלוקה ? על פי רוח החוק , שתי האפשרויות רלבנטיות . לפיכך , חלוקת דיבידנד בעקיפין כוללת את המצבים הבאים : ראשית , חלוקה שלא על פי הוראת סעיף 306 ( ב ) , הקובע כי אם היו בהון החברה מניות שלהן ערכים נקובים שונים , יחולק דיבידנד באופן יחסי לערך הנקוב של כל מניה , בכפוף להתנאה אחרת בתקנון . פגיעה בעיקרון היחסי של החלוקה עלולה להתרחש כאשר החברה מעבירה ערך לחלק מבעלי המניות ללא תמורה נאותה . כך , למשל , תיתכן הזדמנות שבה משלמת החברה לחלק מבעלי המניות משכורות בתמורה לעבודתם בחברה , בעוד שלמעשה תרומתם בפועל לחברה הייתה מזערית ביותר . שנית , מצבים שבהם מעבירה החברה ערך לבעלי המניות למרות חשש סביר לגבי יכולת הפרעון ; לדוגמה , כאשר נצבר בחברה רווח חד – פעמי כתוצאה ממימוש נכס , בעוד שמאזנה של החברה מציג חבויות שאין לדעת ...
אל הספר