אלו הן מניות בכורה , שעל פי החוק והתקנון חייבת החברה בפדיונן במועד ובתנאים קבועים מראש . מניות אלו הן היוצא מן הכלל של האיסור על פדיון המניות מחשש ל " חלוקת " הון אסורה בניגוד לכללים המוגדרים . מטרת כללי פדיון הון היא לשלול אפשרות של מצג מטעה , שעל פיו ייחשב הון הפדיון כחלק מן ההון העצמי של החברה וכ " כרית ביטחון " , ורק בדיעבד תתברר התרמית . ההצהרה המקדמית , כי קבוצת המניות הללו עומדת להיפדות בתאריך מסוים או בהתרחש אירוע מסוים , מבטלת את החשש מפני הטעיית משקיעים ונושים , ומציגה את הונה העצמי של החברה בצורתו הנכונה . חריג לכלל זה הוא מניית פדיון שהזכות לפדיונה הוגבלה למועד פירוק החברה לאחר פרעון חובות הנושים , ואז יחולו עליה הוראות החלוקה ושמירת ההון כאמור בסעיף 312 ( ד ) לחוק . סדר עדיפות כזה יוצר הבחנה פנימית בין סוגי מניות , אך אינו מערער את ציפיות הנושים להסתמכות על ההון . כדי לעמוד בכללי החלוקה הללו יש להקפיד על הכללים הבאים , הקבועים בסעיף 123 לחוק . ראשית , יש לכלול בתקנון הוראה המתירה הנפקת מניה בת פדיון ; שנית , יש להנפיק את המניות בנות הפדיון רק על פי התנאים וההוראות בתקנון ;...
אל הספר