מיון סוגי המניות נשען על מספר עקרונות בסיסיים : א . עקרון השוויון – ככלל , החברה זכאית לגוון את הון מניותיה כרצונה , ולהעניק לכל סוג מניות את הזכויות ההולמות את צרכיה של החברה . לכן נמצא , כי לא ראוי לכלול סעיף גורף שיכריז על שוויון בזכויות בין כל סוגי המניות . עקרון השוויון אמור היה להופיע בחוק , וסעיף 273 להצעת חוק חברות אף ניסה לשכלל חזקה , כי אם לא קבעה החברה אחרת , יהיו הזכויות הצמודות לכל אחד מהמניות שוות . בסופו של דבר לא נכללה הוראה זו בחוק , אך אין להניח מהיעדרה כי המחוקק התנגד באופן כללי לתקפותה . תחת הצהרה גורפת עוצבו הוראות מיוחדות לכל סוג של זכות . לכן , ניתן להסיק כי אם לא נאמר אחרת בתקנון , כל המניות מעניקות זכויות שוות . לעניין זכויות הצבעה נקבעה חזקת השוויון המופיעה בסעיף 82 ( ג ) . על פיו קיים שוויון בזכויות ההצבעה בין בעלי המניות , בכפוף להוראה אחרת בתקנון . ב . עקרון היחסיות בחלוקת דיבידנדים – לעניין חלוקת דיבידנדים נקבע עקרון היחסיות בסעיפים 901 ו – 306 ( ב ) . סעיף 901 קובע , כי כל בעל מניה זכאי לקבל דיבידנד , בהתאם לזכויות הצמודות לכל מניה , אם הוחלט על חלוקת דיב...
אל הספר