האטימולוגיה של המושג הון ( capital ) מלמדת , כי מוצאו הוא לטיני – – caput שמשמעותו הייתה ראש , עיקר . בימי הביניים התייחסו אליו כאל הסכום העיקרי על מנת להבדילו מריבית . במקורו שימש המושג capital להגדרת הלוואה , ואחר כך הוא הורחב וביטא ערך מוחשי . המושג במלואו נקרא באנגלית . capital stock במאה ה – 81 כבר ראו בו קרן או כמות כסף שניתן להשתמש בה במהלך העסקים . התפתחות המושג הייתה איטית . בתקופת הגילדות של ימי הביניים לא היה צורך בהון . הנכס היחידי של העסק היה הכישרון , מחד גיסא , והקירבה והקשרים לסוחרים , מאידך גיסא . ההון היחידי שלו נזקקו היזמים היה בניין מושכר או קנוי , וכלים . ניתן היה לרכוש את אלה באמצעות חיסכון במהלך עבודת שולייאות אצל סוחר מוסמך . במאה ה – , 16 עם התפתחות המסחר בכסף והתרחבותו , נצפה גידול של שכבת משקיעים נפרדת , ועמה התפתח המושג של הון כקרן . הסרת האיסור על גביית ריבית הקלה על התפתחות זו . במשך תקופה מסוימת הסתכנו משקיעים אלו בהגדרתם כשותפים בינם לבין עצמם . אולם , הקומאנדה ( כינוי לפירמה בצורתה המוקדמת ) לא זכתה לאהדה במשפט האנגלי , בגין הפיגור של שיטת החשבונאות האנ...
אל הספר