הסייגים שהוטלו על הזכות כלולים בסעיף 2 לחוק החברות , ואלה הם : אין להקים חברה שמטרתה נוגדת את החוק , את המוסר או את תקנת הציבור . מקורם המשפטי של סייגים אלו הוא כאמור חוק החוזים ) חלק כללי ( , תשל " ג – , 1973 הקובע איסורים אלה בהקשר של התקשרות חוזית . הרעיון העיקרי שעמד בבסיס החלת המגבלות החוזיות הללו על הקמת החברה הוא המהות החוזית של הקשרים בין החברה לחבריה . התפיסה שהנחתה את המחוקק היא , שהפירמה היא למעשה אגד של חוזים אשר נקשרים בינה לבין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם . נאמן לגישה זו החיל המחוקק על הפקעת החוזית הזו את הוראות חוק החוזים , שהגביל את תוקפו החוקי של חוזה למסגרת של תקינות חוקית , מוסרית וציבורית , וכבל את מייסדי החברה להוראות אלו . יחד עם זאת , קיים הבדל בין תוצאות קשירתו של חוזה הנוגד חוק או נורמות מוסריות או את תקנת הציבור לבין תוצאות הקמתה של חברה שמטרותיה סותרות את ההוראות הללו . בעוד חוזה בלתי – חוקי או בלתי – מוסרי או כזה הסותר את תקנת הציבור אינו תקף 38 ולכן בטל ומבוטל , אין הדבר כך לגבי חברה . אם הוקמה חברה והתברר בדיעבד כי הקמתה לוקה בפגם מהותי , בהיותה מכוונת למ...
אל הספר