עלות ההון העצמי של החברה היא השאלה הקשה ביותר בנושא של מחיר ההון . הסיבה לכך נובעת מן העובדה , שאין דרך לצפות במישרין את התשואה שמשקיעי ההון העצמי דורשים על השקעתם . במקום זאת , אנו חייבים לאמוד אותה בדרך כלשהי . בפרק זה נציג שתי גישות לאמידת עלות ההון העצמי : גישת מודל צמיחת דיבידנד וגישת — SML קו השוק לתשואת נייר ערך . ההון העצמי של חברה כולל מניות רגילות ורווחים שלא חולקו ( יש להדגיש , כי יתרת רווח זו מתייחסת לאותו חלק של הכנסה שוטפת , אשר הושקע מחדש בפעילות החברה ולא שולם כדיבידנד ; אין הכוונה לסעיף יתרת הרווח המצטבר , המופיע במאזן ) . מכאן שחברה יכולה להגדיל את ההון העצמי באמצעות מכירת מניות רגילות נוספות או השארת חלק מהרווחים השוטפים בעסק . שתי צורות מימון אלה הן שני מרכיבים לאותו מקור מימון , קרי — הון הבעלים . אך , בגלל הוצאות ההנפקה וההפצה , העלות הספציפית של הון עצמי באמצעות מכירת מניות נוספות תהיה גבוהה מעלות יתרת הרווח , אם כי עקרון החישוב זהה בשתי הצורות . 11 . 4 . 3 . 1 גישת מודל צמיחת הדיבידנד הדרך הקלה , והמהירה יחסית , לאמידת עלות ההון העצמי היא להשתמש במודל צמיחת הדיב...
אל הספר