בחלק ה של תורת המימון : ניהול פיננסי של גופים עסקיים , ראינו כי ארגון עסקי יכול לממן את נכסיו ופעולותיו על ידי שני מקורות מימון עיקריים : הון עצמי ( הון בעלים ) ו / או הון זר ( הון הלוואות , חוב ) . ההחלטה לגבי שיטת המימון הטובה ביותר מחייבת את הערכת השלכותיהן של חלופות המימון השונות על ערך הארגון העסקי . להחלטת מנהלי החברה יהיו , בדרך כלל , השפעות על תוחלת הרווחיות של החברה , מצד אחד , ועל הסיכון לבעלי מניותיה , מהצד האחר . מכאן נובע הצורך בחקירה ובהתעמקות בהחלטת המימון של הארגון העסקי . בחלק ד פיתחנו את המושגים ואת הכלים החיוניים לניתוח החלטות השקעה , והשתמשנו במושג " מחיר ההון " של הארגון העסקי . אולם נמנענו מעיון ובירור מעמיק בהחלטת המימון ובמושג " מחיר ההון " , פשוט הנחנו כי בעיית מחיר ההון נפתרה . הנחה זו אפשרה את ההתעמקות בעיקרי תקצוב ההון תוך שימוש במקדם היוון נתון . מדחיית הדיון במחיר ההון לשלב מתקדם של הקורס אין להסיק שלמחיר ההון יש השפעה שולית בקבלת החלטות פיננסיות . להפך , למחיר ההון יש חשיבות מכרעת , שכן הוא אחד הגורמים הדומיננטיים בקבלת ההחלטות על השקעות הוניות במסגרת החב...
אל הספר