כל מודל לניהול יעיל של מלאי מתמודד עם שלוש בעיות מרכזיות : א . קביעת גודל ההזמנה ( הכמות המוזמנת לחידוש המלאי ) , אשר תביא להוצאה הכוללת הנמוכה ביותר . אם הפירמה תבצע הזמנות מיותרת היא תישא בהוצאות הזמנה מיותרות . לעומת זאת , אם היא תזמין פחות מדי פעמים , יהיה עליה להחזיק רמות מלאי גדולות ולשאת בהוצאות החזקה גבוהות . הכמות המוזמנת האופטימלית — זו המובילה לעלות הכוללת הנמוכה ביותר — נקראת גודל הזמנה כלכלי , ונהוג לסמן אותה ב – . ( Economic Order Quantity ) EOQ ב . קביעת נקודת ההזמנה — רמת המלאי שבה יש להוציא הזמנה חדשה . ובמילים אחרות , מתי יש להזמין כדי שהפירמה לא תישאר בלי מלאי . התשובה לכך , במונחי יחידות מלאי , היא נקודת ההזמנה , או רמת המלאי שבה הפירמה תוציא הזמנה בגודל של EOQ יחידות . אם הפירמה תזמין , כאשר רמת המלאי מגיעה לנקודת ההזמנה , המוצרים המוזמנים יגיעו — בהנחת תנאי ודאות — עוד בטרם תיכנס הפירמה למחסור במלאי . ג . קביעת מלאי ביטחון , שנועד לשמש ככרית ביטחון להגנה בתנאי אי – ודאות השוררים בעולם המעשה — גידול פתאומי בביקוש או עיכוב בלתי – צפוי בהספקת הזמנות או בייצור . מלאי ...
אל הספר