את מערכת ניהול החייבים והאשראי אפשר להעריך באופן ראשוני על – ידי השוואת מצבת החובות האבודים בשנים קודמות עם זו של השנה החולפת . גידול בחובות אבודים מלמד על ניהול לקוי ועל אסטרטגיית גבייה לא יעילה . החובות האבודים המסתתרים בין חשבונות החייבים עלולים להוות " פצצת זמן " הרסנית לפירמה . ביצוע של עסקת מכירה כלשהי מתקשר לשורה של פעולות חשבונאיות בתוך הפירמה : עלות המכירות מופחתת ממלאי המוצרים המוגמרים , סכום המכירה מיתוסף לחשבונות החייבים ( בהנחה שהמכירה היא באשראי ) וההפרש בין סכום המכירה לעלות המכירות נרשם כרווח . כאשר המכירה נעשית במזומן , הרווח מהעסקה הוא רווח של ממש , וכאשר היא נעשית באשראי , הרווח הנרשם על – ידי החשבונאים הוא בבחינת רווח על תנאי , כל עוד חשבון העסקה רשום בסעיף חייבים . הרווח הופך לרווח של ממש רק כאשר גובים את החשבון במזומן , פעולה הכרוכה בהקטנת הסעיף חייבים והגדלת הסעיף מזומנים במערכת החשבונאית . אם החשבון לא נגבה תוך פרק זמן סביר , הנקבע על –ידי רואי – החשבון של הפירמה , הוא מוכרז כחוב אבוד , והוא נמחק מהסעיף חייבים , מצד אחד , ומופחת במלואו מחשבון הרווח , מצד אחר . מ...
אל הספר