4.4.1.1 קביעת רמת החייבים על–פי היקף הפעילות העסקית

נציג שתי שיטות לקביעת רמת החייבים . האחת מתבססת על תקופת האשראי שמעניקה הפירמה , והאחרת מתבססת על מחזור החייבים או על ימי הגבייה . א . קביעת החייבים על – פי תקופת האשראי נניח כי סך המכירות הוא מיליון ש " ח וכי % 90 מסכום זה הם מכירות באשראי . הפירמה מעניקה אשראי של 60 יום ללקוחות , ונניח כי כולם משלמים במועד . מבחינה חשבונאית מכירה באשראי נרשמת בסעיף חייבים עם הוצאת החשבון . הסכום המתאים נמחק מהסעיף חייבים עם גבייתו בתום 60 יום , כאשר הוא נרשם ביומן . ברור כי בכל רגע ורגע במשך השנה שני חודשי המכירות באשראי יהיו רשומים בסעיף חייבים . את רמת החייבים של הפירמה נאמוד אפוא כך : מכירות באשראי = ( סך המכירות ) × ( אחוז מכירות באשראי ) 900 , 000 ש " ח = 0 . 90 × 1 , 000 , 000 9 לעתים הלקוח נדרש להמציא שטרות כנגד המוצר או השירות . שטרות אלה נקראים שטל " ק — שטרות לקבל , או שטל " ג — שטרות לגבייה . בהמשך , אם לא נציין אחרת , נשתמש במושג " חייבים " במשמעות הרחבה שלו : כולל שטרות של הלקוחות . מכירות באשראי ליום אחד : 2 , 500 ש " ח = 900 , 000 / 360  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה