במהלך הפעילות העסקית מעניקה הפירמה אשראי מסחרי ללקוחותיה , המאפשר להם לדחות לתקופה מאוחרת את התשלומים עבור המוצרים והשירותים שרכשו . לאשראי המסחרי שני פנים : האחד — כמקור למימון , וככזה הוא יוצר התחייבויות לפירמה המקבלת אותו , והאחר — כהשקעה בנכסים שוטפים , שכן פירמה המעניקה אשראי משקיעה בנכס חייבים . רמת החייבים בפירמה נקבעת על – ידי שני גורמים עיקריים : סכום המכירות באשראי ותקופת הגבייה הממוצעת . זו האחרונה , כשלעצמה , תלויה גם היא בשני גורמים . האחד — גורם אקסוגני ( חיצוני ) , שמחוץ לשליטת הפירמה , והאחר גורם אנדוגני ( פנימי ) הנתון לשליטת הפירמה . הגורם האקסוגני הוא המצב הכלכלי הכללי במשק , למשל , קיום " מחנק אשראי " במשק מאלץ לקוחות לדחות את תשלומיהם . הגורם האנדוגני , הנמצא , כאמור , בשליטת הפירמה , הוא משתני אסטרטגיית האשראי של הפירמה . המשתנים העיקריים הם : תקופת האשראי ללקוחות , הנחות על תשלום מוקדם , ארגון הגבייה מחייבים ובדיקת אשראי של לקוחות או רמת הסיכון המרבית של לקוחות שהפירמה מוכנה לשאת . העיקרון העומד מאחורי ההשקעה בחייבים הוא עידוד המכירות ותרומה לרווחיות הכוללת של הפ...
אל הספר