במדינת ישראל בימינו נוהגים רק שני מגזרים יהודיים לקבור את מתיהם בארון : יישובים חילוניים שלהם בית עלמין המתנהל עצמאית , כלומר הקיבוצים וחלק מן המושבים , וצה "ל בקוברו את חלליו . בכל מקום שבו מתנהלת הקבורה על ידי החברה קדישא נקבר המת בתכריכים בלבד . קבורת חללי צה " ל בארון יש בה כדי להוכיח שלא איסור הלכתי עומד בבסיס הימנעותה של החברה קדישא מן הקבורה בארון . ואמנם מתוך הנאמר בשולחן ערוך ניתן ללמוד על היות קבורת המת בארון מותרת , אם כי עדיפה קבורתו בקרקע ממש , ואפילו אם אין זו אדמת ארץ ישראל : “ הנותן מתו בארון ולא קברו בקרקע עובר משום מלין את המת ואם נתנו בארון וקברו בקרקע אינו עובר עליו ומכל מקום יפה לקברו בקרקע ממש אפילו בח " ל " ( שולחן ערוך , יורה דעה , שס " ב , א ' ) . הלכה זו היא קיצור שערך קארו בדבריו המפורטים של בעל הטורים : א " ר יוחנן מניין לקבורה מן התורה פירוש שצריך לקוברו בקרקע ולא יתננו בארון ויניחנו כך ת " ל כי קבור תקברנו לפיכך הנותן מתו בארון ולא קברו בקרקע עובר משום שמלין המת אלא צריך לקוברו בקרקע ואם עשה לו ארון וקברו בקרקע אינו עובר עליו ומ " מ יפה לקוברו בארץ דקבורת ...
אל הספר