ד. החופה

“ אנו נראה לכם איך מסדרים חופה וקדושין וכיצד משמחים חתן וכלה ... " , קרא “ הרבי" יחזקאלה אל רחל וטוביה השבים מן העיר לאחר שערכו טקס נישואין כהלכתו . “ נראה לכם " , כלומר למי שראה בממסד הרבני את הסמכות הבלעדית לעריכת חופה וקידושין . אחת השאלות המרכזיות בבדיקת גלגוליהם של טקסי המעבר מהעולם המסורתי לעולם החלוצי היא מדוע מנהג מסוים הושאר ואחר נדחק החוצה . דומני שכמו בטקס המילה , כך בנוגע לחופה ניתן לטעון שמנהג הושאר כל עוד המשמעויות הגלומות בו הוסיפו להיות רלבנטיות גם לאחר הוצאת הטעמים הדתיים ממכלול השיקולים לקיומו . כשם שבדיון על ברית המילה טענתי שההתמדה בקיום המילה גם לאחר תהליך החילון נובעת מכך שהיא טומנת בחובה לצד המשמעויות הדתיות גם משמעויות חברתיות ולאומיות של הצטרפות בן חדש לעם ישראל ושל המשכיות קיומו של העם , כך בחתונה בכלל ובחופה בפרט יש לצד המשמעויות הדתיות גם שמחה אישית וחברתית על בניין בית חדש בישראל . “ החופה " , כותב שביד , “ עם שהיא מסמלת את ‘ רשות ' החתן , הריהי מסמלת כניסה לתוך בית משותף ומתן חסות של קרוב וגואל , ותוך כדי היא מסמלת את השכינה השורה על בני זוג כשהם מתאחדים ל...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד