בבסיס העיסוק בחתונה בהתיישבות הקיבוצית עומדת בראש ובראשונה סוגיית יחסם של הנישאים ושל החברה שבקרבה הם חיים לטקס המסורתי . יחס זה נע בקשת הסיפורים שבה אנו עוסקים בין שלילה מוחלטת של הטקס המסורתי ושל כל טקס אחר ומעבר למגורים משותפים כמעשה פרקטי ( אם כי גם מעשה זה , כפי שנראה להלן , יש בו מאפיינים של טקס מעבר ) , לבין היצמדות אל הטקס המסורתי , כשהטקס האלטרנטיבי שיצרה החברה החלוצית מהווה במקרים אלו רק תוספת , מעין אשרור של החברה לנישואין . בתווך נמצאים המקרים שבהם הסתפקו בטקסים האלטרנטיביים לבדם , טקסים , שהתבססו , מי יותר ומי פחות , על מרכיבים מהטקס המסורתי שהולבשו בלבוש חדש וחילוני . את רצונה של רחל , ברומן ראשית לריכנשטין , להינשא לטוביה כהלכה פגשנו לעיל , כמו 136 יערי , וזרח השמש ובא השמש , עמ ' . 3 גם את תמיהתם של נעמילה ורפאל , חבריהם לקבוצה , על רצונה זה . כעת פנינו לבדוק כיצד יצא רצונה לפועל , שכן זהו ייצוג לדפוסי הטקס המסורתיים שהותירו החלוצים מאחוריהם . תיאור נסיעתם של שני הזוגות , טוביה ורחל ורפאל ונעמילה , אל העיר וחיפושם אחר ביתו של הרב , יותר מאשר תעייה במקום שמעולם לא היו בו...
אל הספר