מושב במישור החוף התיכון , השוכן כארבעה קילומטרים מדרום מערב לראשון לציון . משתייך לתנועת המושבים . מייסדי המושב היו פועלים ממושבות הדרום , בני העלייה השנייה , שגורלם קיבצם בתל אביב , ועם הפסקת הבנייה נשארו מחוסרי עבודה . עם גאולת אדמת אל קוביבה בגבולות ואדי ריזיקאת שבין נס ציונה לראשון לציון בידי קרן קימת לישראל , נתגשם רצונם להיות עובדי אדמה . וכשהתחילו בעלי הון לטעת פרדסים בסביבה ההיא , וגן רווה פתח את שעריו לפועל העברי , מצאו הוותיקים אפשרות להיאחז באדמתם ולהתפרנס מעבודות חוץ בפרדסים החדשים . למקום קראו נטעים , כי אל המטע נשאו את נפשם , וביסוס לשם מצאו בספר דברי הימים א ד , כג : " המה היוצרים ויושבי נטעים . " לאחר סבל רב ואכזבות נכללו מתיישבי נטעים בתכנית " התיישבות האלף " . העזרה הראשונה שניתנה להם הייתה זניחה , אבל חריצותם עמדה להם . בערב , לאחר שובם מעבודת חוץ , עבדו הם ובני ביתם בגידול פרדסים ובניהול משק עזר . עד פרוץ מלחמת העולם השנייה ראו נחת בפרדסיהם הקטנים , אולם המלחמה הפכה גם את קערתם על פיה , ושוב היו צפויים לעבודת חוץ . משקיהם עמדו על ארבעה עשר דונם כל אחד , ומהם עשרה דו...
אל הספר