תרגום ספרו של שאול פרידלנדר

בעוד שתרגום יצירתו של פרוסט נעשה מיוזמתם של לאונה וג 'וליו אינאודי ונמסר לגינצבורג על ידם , את ספרו של פרידלנדר היא הכירה באמצעות בנה , ההיסטוריון קרלו גינצבורג . קרוב לוודאי שבחירה בספר זה אף היא אינה מקרית . שכן הספר עוסק בשואה ובעיבוד החוויה הטראומטית של פרידלנדר הן במישור האישי והן במישור הלאומי . יש בו אמירה יהודית חילונית , כמו גם עדות לפסיחה על שני הסעיפים : היהדות והנצרות , נוסף לכך יש בו התייחסות לציונות . רצוני להצביע על נקודות דמיון בין גורלו ומחשבותיו של פרידלנדר על יהדותו , שאני מוצאת אותם דומים במידת מה לגורלה ולהשקפת עולמה היהודית של גינצבורג : . 1 כמו גינצבורג גם פרידלנדר מתאר בספרו דמות אב קפדן , מלומד מרוחק וטרגי : " אני מקווה ( ... ) שהיה עייף מלחשוב . שאם לא כן , לא הייתה לו ברירה אלא להודות על האמת : האמונה שלו בהתבוללות גמורה הייתה מוטעית . אי הכרתו בסכנה הנאצית מוחלטת , אמונו בצרפת מגוחך . היינו צריכים להימצא בפלשתינה או בשוודיה כמו הדודים שלי וסבתי , לפחות מחוץ להישג ידו של היטלר . הוא נרדף על מה שהוא סירב להיות : יהודי . מה שרצה להיות - אדם ככל השאר - נשלל ממנו...  אל הספר