המשפחה היהודית המתבוללת של נטליה גינצבורג היא כפי שכבר הראיתי עובדה המשמרת בעבורה את זהותה היהודית . אפשר אפוא לשער שזהותה היהודית החלקית קשורה בתחושת השייכות למשפחתה בעלת המסורת האתיאיסטית , וכן לקושי של גינצבורג להשתייך לקהילה ולקיים ריטואל ומנהגים שלא נחשפה אליהם בילדותה . משפחתה נתפשה בעיניה כבעלת רכיב זהות יהודי , ככוח מגן , וכמסגרת ששמרה עליה ועל ילדיה , ובמובן מסוים הצילה אותם . לפיכך המשפחתיות בעלת האופי היהודי החלקי חשובה לה משני טעמים : המיידי האישי הפרקטי- המשמר , והאידיאי : שורשיה התרבותיים והאידיאולוגיים שנעוצים עמוק במחויבות חברתית יהודו - נוצרית . היחס למשפחה כשורש זהותי וכאמצעי הגנה קיומי יחידי , שניתן להישען עליו בימי משבר מאפיין מאוד את היחס למשפחה במסורת היהודית האנוסית . בניגוד לפרוסה , הטוען שיחסה של גינצבורג לנושא המשפחה אינו אחיד ומשתנה לאורך יצירתה , ונע מחוסר תמיכה בקיומו של מוסד זה , לתמיכה עמוקה , רצוני לטעון בפרק זה , שיחסה של גינצבורג למוסד המשפחה לאורך יצירתה הוא יציב , חד משמעי ובלתי משתנה . היא אמנם מתארת את חולשותיה ואת קשייה לעמוד באתגרים הקשים שמזמן ה...
אל הספר