בקורותיהם של יעקב ועשו נאמר : " וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה . ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקרא שמו עשו . ואחרי זה יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב [ ... ] ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים " . שתי הדמויות השונות כל כך אחת מרעותה מייצגות עמדות קיומיות שונות . עשו איש ציד יצרי , ויעקב איש משפחה שנמצא בדרך , תמיד לקראת המשך של תהליך . שני אחים הנמצאים בין ישיבה באהל שהוא ביטוי לזמניות ונדידה , לבין יצרים ויציאה לציד . עשו עוזב את הארץ ובונה את עתידו בעבר הירדן , לעומת יעקב שנשאר בארץ ולא עוזב אותה . עם ישראל נמצא כל הזמן בתהליך של מסעות והתהוות , כיציאת מצרים שניתן לראות אותה כתהליך אינסופי , החורבן והיציאה לגלות , גירוש ספרד והשואה האיומה מכל . השואה היא חלק ממסע שלא נגמר , מסעו של היהודי הנודד . סרן קירקגור פונה אל אברהם אבינו כנודד מארצו בכוח האמונה : בכוח האמונה יצא אברהם את ארץ אבותיו ונהיה לגר בארץ ההבטחה . אחת הותיר מאחוריו , אחת נטל עמו : הוא הותיר את בינתו הארצית מאחוריו ונטל עמו אמונה – שאלמלא כן , לא היה יוצא לנדוד ביודעו שהוא פועל בניגוד ...
אל הספר