במאמרה רואה אסתר רייזן בסיפור הזה אלגוריה לשואה , כביטוי של הישרדות וזיכרון . היא רואה בו אפשרות להצצה לשירת אבא קובנר , וקשר תמאטי למכלול יצירתו . דבורה גילולה ( שם ( רואה בו " סיפור משל קצר " . לדעתה הוא סיפור משלי משום שמיד בתחילתו ברור שאין לקרוא אותו כפשוטו , אלא ברמה גבוהה יותר מהבנתו של הילד הצעיר . הילד יכול להבין סיפור משלי רק כאשר הוא יכול לקרוא , להבין ולפרש משל ונמשל . או רק כאשר יכולת החשיבה שלו אינה קונקרטית אלא מופשטת . מבחינה ז ' אנרית ניתן לשייך סיפור זה לסיפור האטימולוגי , משום שמעלה את השאלה : כיצד הפכו הלוייתנים לדגים הכי גדולים בים . ביוונית פירוש המילה " אטימולוגיה " הוא : " המשמעות האמתית של המילה . [ ... ] לכל שם ולכל מילה יש משמעות או סיפור מעבר לפירוש המילוני – פונקציונאלי שלה כמתארת חפץ , תופעה או רעיון " ( שם ( . את הסיפור האטימולוגי ניתן למצוא במדרש ובאגדה . אלה יכולים להיות גם סיפורי " למה " , כגון למה לארנב זנב קצר , או למה לפיל אף ארוך . כך ניתן לאפיין את דברי רש " י לגבי אורן של חמה ולבנה , ומדוע הלבנה רק מקבלת אור ולא נותנת . סיפור הלוייתנים מסביר כיצד...
אל הספר