שנים רבות נמנעתי מגעת בנושאים הקשורים לשואה , משום הקושי הרגשי הכרוך בכך . בד בבד עולה כי כל אחד ואחת בישראל הוא ניצול , ולכל אחד ואחת " השואה " שלו . מחקר זה מוקדש לזכר כל הנרצחים , ולזכר סבתי וסבי , דודיי דודותיי וילדיהם , שעלו בעשן . בעת לידתו הארוכה והמייגעת של ספר זה , נרקמו בי תחושות של הקלה , ורצון להודות לכל אלה שהושיטו יד , מתוך רצון טוב ושלא על מנת לקבל פרס . מכאן אני פונה אל מורי שמלווים אותי מאז ימי לימודי באוניברסיטת בר - אילן , וכמו כן באוניברסיטת אריאל . לכן אני שולחת את תודתי העמוקה לפרופסור יהודה פרידלנדר שלא התייאש וצלח עמי את כל המכשולים . תודות לפרופסור אורציון ברתנא , היודע תמיד להצביע על המקום המדויק . על כך אמר רבי שמואל : " כל המלמד בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו " . תודתי העמוקה למשפחתי הנפלאה ובעיקר לבתי איילת שתרמה את חלקה באהבה . תודתי לאוניברסיטת אריאל על התמיכה והעזרה בהוצאת ספר זה לאור . על כל זאת לכולם הברכה .
אל הספר