קשה לתאר מה נדרש מילדה שעוברת התעללות כה קשה , לעשות על מנת לשמור את הסוד . אין מילים אשר יוכלו לתאר את גיוס הכוחות העצום שהיה צריך להתבצע מדי יום , כדי לשמור על נורמליות לכאורה . על הילדה לבדה הוטל לארגן לעצמה מציאות שאין בינה לבין חייה ולא כלום ... גורם אחד בחיי הפר את הפסטורליה הפנטסטית הזו . היה זה הסכסוך ההולך וגובר עם גופי , שכמו מיאן לקבל על עצמו את הסוד הנורא המוטל עליו . הנתק ביני ובין גופי הלך והתעצם , הלך וגדל ככל שהפער בין המציאות לבין הפנטסיה הלך וגדל . היה זה גופי אשר עליו היה מוטל להחביא את האמת ממני ומכולם , נושא את ההתעללות ומשאיר על עצמו סימנים , עקבות של מציאות מזוויעה . לא הייתה שום דרך להמשיך ולשכוח , למעט ההתרחקות שלי מתוך גופי ... עם רגשות של בדידות תהומית , כמיהה לאהבה , הזדקקות למגע , החל גופי לזעוק את צעקתו . הסכסוך ביני ובין גופי החל לסדוק את הסוד , והגוף כאילו קיבל חיים משלו , מורד בסוד הנורא , מבקש להוציאו החוצה אל אוויר העולם . האוכל הפסיק להתעכל , הגוף מיאן להמשיך ולהכיל , ההתדרדרות לא איחרה לבוא . החיוך התלוי על פני נעלם , ויחד עמו 20 ק " ג של נערה מתבגר...
אל הספר