צבי ארצישראלי

גידול בשביה : צבאים אינם מסתגלים לשביה בקלות כמו יעלים , למשל . צבי שנלכד בהיותו בוגר , אי אפשר להחזיקו בשביה , אלא בשטח רחב ידיים , או בכלוב שגדרותיו אטומות , שכן הוא שרוי בפחד תמידי ו בהתקרב אדם או כלב למכלאה , הוא קופץ על הגדרות בניסיון להימלט , ובדרך זו הוא עלול לשבור את רגליו או את עורפו . לגידול בתנאי שביה מתאימים רק פרטים שנולדו בשביה , והרגילים מלידה לקרבת אדם , או כאלה שנאספו כעופרים בגיל רך , וגודלו בהנקה מבקבוק . הזנת צבאים בשביה אינה מהווה בעיה : הם אוכלים חציר , גרעינים , ירק וענפי עצים . יש לזכור כי עופר זכר שגודל בשביה מקטנות בידי אדם מקבל הטבעה * על מגדלו , ורואה בו בן מין שלו . כאשר הוא מתבגר ומתייחס הוא עלול לתקוף את המגךל או אנשים אחרים כפי שהוא תוקף כל צבי זכר , ותקיפה זו , בקרניים חדות ובכוח רב , עלולה להיות מסוכנת ביותר , עד כדי פציעה קשה ואף יותר מכך . פינות חי רבות בארץ טעו בהקמת מכלאות לצבאים בתוך חורשות , בלי להתחשב בעובדה שצבאים הנם חיות של נוף פתוח , והם זקוקים לקרינה רבה של שמש . לנוכח העובדה שצבאים הם חברותיים פחות מיעלים , אין להחזיק יותר מזכר בוגר אחד אפ...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור