תמונת המצב בכל הנוגע לשיתוף הציבור בישראל מעודדת בהחלט אבל רחוקה מלהיות מושלמת . למרות השימוש השגור במונח " שיתוף הציבור " רבות מהיוזמות ומהמהלכים המשתפים כלל אינם מספקים למשתתפים הזדמנות אמיתית לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות . ברוב המקרים ציבור המשתתפים אינו יודע מה עלה בגורל השתתפותו או אם היא באה לידי ביטוי . רשויות מקומיות רבות מתייחסות לפרסום מידע ולדיווח או למדיניות של " דלת פתוחה " לנבחרי הציבור בתור הליכים משתפים לכל דבר ועניין . למעשה , מדובר בהליכי יידוע או תרפיה , שבתחתית מדרג ההשתתפות , שמטרתם אינה אלא למתן התנגדות או להשיג תמיכה ציבורית למדיניות שנקבעה מראש . סברה זו מתיישבת עם נתוני מחקר מקיף שנערך בנושא דמוקרטיה השתתפותית ברשויות המקומיות בישראל . המחקר בחן הליכים משתפים ברשויות המקומיות בשנים -2012 2009 ומצא כי מרבית הרשויות המקומיות בישראל מפעילות הליכים לשיתוף הציבור בכל מיני רמות , אלא שתכליתם של חלק גדול מהם היא יידוע או היוועצות בלבד . המחקר זיהה שתי מתודולוגיות עיקריות של שיתוף : אספות תושבים — ה " ש 244 ) ומי שהעביר סדנאות לשיתוף הציבור ברשויות מקומיות במסגרת עבודת...
אל הספר