אף שאין הסדר כללי המחייב את הממשל המקומי בחוק או אפילו במסמך מדיניות לשתף את הציבור , מתקיימות בישראל יוזמות שיתוף וולונטריות לא מעטות ברמה המקומית , בעיקר בעת האחרונה . יש שהיוזמות מגיעות מהרשויות המקומיות , ויש שהן מגיעות מן החברה האזרחית . יוזמות ידועות לשיתוף הציבור הן המינהלים הקהילתיים והליכים של תכנון עירוני . היוזמות הללו נסקרו בהרחבה בספרות וזוהו כבעלות פוטנציאל של ממש לשיתוף , אך במישור המעשי מחקרים מצאו שתרומתן מוגבלת . ואולם חלק גדול מהניסיון המעשי בישראל לשיתוף הציבור בשלטון המקומי נרכש בשלוש השנים האחרונות . הספרות המחקרית בעניינו מועטה , ולפיכך אבקש להלן להרחיב הן בנוגע ליוזמות מסורתיות לשיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל , והן בנוגע ליוזמות בנות זמננו , המשלבות כלים , טכניקות וטכנולוגיות מן העידן החדש . הדיון ביוזמות העכשוויות יתמקד יותר בתיאור התהליכים המשתפים ופחות בקביעות הנוגעות למידת הצלחתן .
אל הספר