ו. מתחים עם מוסדות המדינה לאחר ההתנתקות ועד היום

יישום תכנית ההתנתקות עבר , כאמור , בשקט יחסי , לפחות במה שקשור לעימותים בין מערכת אכיפת החוק לבין ציבור המתנחלים והציונות הדתית . אבל אצל רבים מאנשי הציונות הדתית חיפשו תחושות קשות מאוד של תסכול והחמצה פורקן , בעיקר אצל הנוער . תופעה זו זימנה את עליית קרנם של אנשים שדגלו בקו לוחמני נגד כל החלטה לפגוע במפעל ההתיישבות , למשל הרבנים יצחק גינזבורג וישראל אריאל וכן גורמים בתוך תנועת קוממיות ( בהנהגת הרבנים אליעזר מלמד ודב ליאור ) . העימותים החריפו בעת פינוי מבני הקבע בעמונה ( פברואר . ( 2006 נפצעו בהם מאות אנשים , בכללם חברי כנסת מהימין ואישים מובילים בציונות הדתית . המאבק על עמונה הפך להיות , בעיני רבים , אירוע מכונן באתוס המאבקים על ארץ ישראל השלמה . הוא נתפס כמאבק בין בני האור ( הנאבקים על שלמות הארץ ) לבני החושך ( כוחות המשטרה , לובשי השחור , האלימים מאוד אגב הפרת החוק ) . תרמו לכך גם מסקנות הביניים של ועדת החקירה הפרלמנטרית שהוקמה מיד לאחר האירועים הקשים , שהביאו ממצאים קשים על התנהלות הדרג המדיני וגורמי אכיפת החוק . בעוד תופעת הפעולות האלימות כלפי כוחות הביטחון הייתה שולית יחסית בקרב ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר