יש לחלק את צעדי המדיניות לשילוב חרדים בשוק העבודה לשלוש תקופות הנבדלות זו מזו במדיניות הציבורית שננקטה בהן : ( א ) תמיכה מקיפה ב " חברת הלומדים " . ( ב ) יצירת פלטפורמות חדשות לשילוב חרדים . ( ג ) הרחבת המעורבות הממשלתית בשילוב חרדים והקטנת התמיכה בתקצוב חברת הלומדים החרדית . בתקופה הראשונה , שרווחה במיוחד בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים , ביצרה החברה החרדית את הנוהג של לימוד ארוך שנים של גברים בישיבות ובכוללים . נוהג זה גרר באופן בלתי נמנע שיעורי השתתפות נמוכים מאוד בשוק התעסוקה . בעקבות זאת נזקקה החברה החרדית לתמיכה ממשלתית גוברת כדי לספק את צרכיה , ובשנים אלו גדלה התמיכה בישיבות ובכוללים וגם התמיכה במשפחות חרדיות באמצעות מבחן ההכנסה . בתקופה השנייה , בשנים , 2010 - 2000 נוסדו פלטפורמות ממשלתיות ייעודיות לחרדים שתמכו בשילוב חרדים בצבא , במערכת ההשכלה ובתעסוקה . המיזמים הבולטים בשנים אלו היו הקמת מסלולי נצח יהודה ושח " ר בצבא ושירות אזרחי לחרדים , מגוון תכניות ללימודים אקדמיים ייעודיים לחרדים ותכניות להכשרה מקצועית , להשמה בתעסוקה ולעידוד תעסוקת חרדים . המכנה המשותף לפלטפורמות אל...
אל הספר