כפי שעולה מהסרטים שנותחו עד כה בפרק זה , לא זו בלבד שהעלייה לארץ נחוותה כטראומה בעבור הרוסים , היא הייתה חוויה מטלטלת גם בעבור בעלי הזהות הישראלית ההגמונית . אפשר שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שבניגוד לגלי עלייה קודמים , הרוסים היו בעלי פוטנציאל התחברות , לפחות ברמה המדומיינת , לעליות הראשונות של הציונות , ובעיקר לעלייה השנייה והשלישית . אך לא פחות חשובה היא העובדה שבעצם הופעתם שיקפו הרוסים לציבור הישראלי מצב שישראלים היו עשויים להיקלע אליו אילו נותרו בארצות מוצאם , לולא חוויית החיים בארץ . בעימות עם ישראלים ותיקים הם סיפקו מראה מעוותת של אני אחר ומאיים , ולא בכדי רבים מגיבורי קולנוע הגבול הם אנשים / ישראלים הנוסעים לארץ וממנה . הארץ חדלה לשמש מרחב המחיה היחיד של היהודי החדש והוא מתפתה לא פעם להיות שוב בניכר , אם כי הפעם כישראלי ולא כיהודי גלותי . חוויה זו צמחה בראש ובראשונה אצל היוצרים עצמם , שבאותן שנים ניסו את כוחם בחו ) "ל הבמאים עמוס גיתאי ואבי נשר הם הנציגים הבולטים של מגמה זו , ( אבל היא משתקפת גם בגיבורי הסרטים המוצגים כמי ששבים הביתה . בתנועתם אל הארץ וממנה אל החוץ הם מבטאים את אי–י...
אל הספר