החייל בנקודת התצפית . רגשות אשם אינם יכולים לפטור אותו מאחריות מוסרית אוניברסלית להריגת אדם – גם אם בנקמה על דמו של הילד הקטן והתמים שנשפך לשווא וגם אם כפעולת מנע להישנותם של מעשי חבלה עתידיים . עם זאת , יש לראות במסלול הטלאולוגי שמשרטט הסרט מן העמדה הפסיבית אל הריגת אדם – כל אדם – חשיפת המעשה הנורא שנדרש החייל לחוות במסגרת שירותו בצבא כובש . שלושת הסרטים הללו מספקים אפוא את המסגרת לאלימות המכוננת שתעצב את דמותו של הגיבור הישראלי בסרטים העלילתיים שיופקו במהלך שנות התשעים . אותה אלימות נחרתת בגופו ובנפשו של הפרט וגם כאשר סימניה אינם ניכרים לעין , הם–הם הגורמים להתנהגותו המנותקת , הבלתי מנומקת והבלתי אחראית כלפי הסובבים אותו וכלפי המרחב . טראומת המלחמה שאינה מוצגת עוד בסרטי קולנוע הגבול הופכת לנקודת התייחסות חוץ קולנועית , להיעדר מבנה ( structuring absence ) שגרם למבקרים רבים לראות בקולנוע הגבול קולנוע הממשיך את מגמת האדישות והניתוק שאפיינה את סרטי " הרגישות החדשה" בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפורים . אך ההיסטוריה האלימה של המרחב הישראלי מלמדת שכמו " הרגישות החדשה" שנולדה מתוך מלחמת ...
אל הספר