לא זו בלבד שהמחזה מבוסס על מקרה שהתרחש במציאות ואף נותן ביטוי לאפשרויות ההעצמה שמזמן דווקא היומיום האפור באמצעות צורת הייצוג הריאליסטית , גלספל כוללת במחזה רמזים אינטרטקסטואליים לסגנון הריאליסטי עצמו , ובאופן מיוחד למחזהו המפורסם של אוגוסט סטרידנברג , העלמה יוליה . ( 1888 ) בהרמזים שלה למחזהו של סטרינדברג , גלספל מכוננת את עצמה כמי שעושה שימוש בז'אנר הריאליסטי בגישה פמיניסטית , השונה בהכרח מגישתם של מחזאים ריאליסטיים . לבד מן העובדה שגלספל הכירה את כתיבתם הדרמטית של איבסן וסטרינדברג ואף הושפעה מהם , שני מרכיבים דרמטיים בולטים משותפים לשני המחזות . הן העלמה יוליה , הן זוטות מתרחשים במטבח , ובשניהם יש ציפור מלוקת–ראש . בשני המחזות הציפור משמשת כמטונימיה לנשים המגדלות אותה – העלמה יוליה ומיני רייט . מעבר לשני ההרמזים המובהקים הללו , שני המחזות בנויים כמאבק בין שני כוחות מנוגדים : גברים ונשים . אצל סטרינדברג זהו ז'אן , המשרת , המנהל יחסי אהבה–שנאה עם יוליה עד שהוא מכריע אותה לבסוף , ואילו בזוטות מדובר ביחסים המתוחים בין מיני רייט לבעלה ג'ון , כשהמחזה עצמו מתנהל כמאבק אסטרטגי בין גברים לנשי...
אל הספר