מעבר להיבטים הרעיוניים של שמיכת הטלאים , כסמל לאחווה נשית הנוצרת מתוך קירבה , קשר ואחריות הדדית , שיטת התפירה וההטלאה של השמיכה הופכת במחזה ליסוד טעון נוסף מבחינה דרמטית ומטפורית כאחד . בדומה להכנת ריבת הדובדבנים שמצריכה ידע מדויק , גם הטלאת השמיכה ותפירת הטלאים זה לזה מצריכה ידע , ניסיון ומומחיות . מנקודת מבטם של הגברים מדובר בזוטות , בשטויות , ולאורך המחזה , בכל פעם שהם עוברים דרך המטבח , הם לועגים לנשים המשוחחות על שיטת התפירה של מיני רייט " ) קשרים" או " הטלאה" – . ( quilting or knotting בנוסף , בעבור הנשים מדובר באמצעי לתקשורת , מעין שפה שהגברים במחזה לא מצליחים להבינה . שפה זו שבה מדברות הנשים על תפירת השמיכה אינה נראית להם משמעותית כלל אלא כנושא לבדיחה . ואולם לא זו בלבד שהבנתן של הנשים ב"שפה זו" מובילה אותן , כאמור , אל קופסת התפירה ואל הפתרון של מה שאירע , גלספל משתמשת בעניין ריאליסטי זה כדי להצביע על קיומה של שפה חלופית , המשמשת נשים ומובנת להן בלבד . בסוף המחזה עניין זה מגיע לשיאו כאשר שפתן החלופית של הנשים חוצה גבולות ויוצאת מעולם התפירה הנשי אל מרחב הבית שבו מתנהלת התקשורת...
אל הספר