מנקודת מבטן של שתי הנשים , מבנה העלילה של המחזה נרקם באופן שכמעט אפשר לכנותו בלתי דרמטי . הן מגיעות לבית על מנת לאסוף בגדים בעבור מיני רייט וזה מה שהן אכן עושות . אלא שתוך כדי פעולה טריוויאלית זו , הן נתקלות בפרטים החושפים את השתלשלות האירועים . בניגוד לגברים ממוקדי המטרה , המנסים למצוא את הפיתרון , שתי הנשים המגיעות ללא " אג'נדה , " מתקדמות באופן אינטואיטיבי אל לב העניין . בכך מסמנת גלספל הבדל נוסף בין הגברים לנשים במחזה , המעוגן אף הוא במאפיין מגדרי סטריאוטיפי של גבריות ונשיות – אקטיביות ממוקדת מטרה לעומת אינטואיטיביות והתנהלות המטה קשב לניואנסים . אך גלספל יוצרת היפוך בהיררכיה בין " גבריות" ל"נשיות . " על פי התקדמות העלילה במחזה דווקא התכונות הנשיות , אופני החשיבה והתקשורת הנשיים , מתגלים כיעילים לקידום היעד . בכך גלספל אינה מבטלת אמנם את קיומן של תכונות מגדר " נשיות" ו"גבריות , " אך היא מראה כיצד תכונות נשיות אינן מקור לחולשה אלא מקור לעוצמה ולהעצמה . 14 ראו בהקשר זה את ספרה רב ההשפעה של קרול גיליגן , בקול שונה : התיאוריה הפסיכולוגית והתפתחות האשה , תרגום : נעמי בן חיים , תל אביב :...
אל הספר