בשנת 1883 פרסם המתמטיקאי הצרפתי ברטרנד ( Joseph Bertrand ) ביקורת על ספרו של קורנו , שזכה עד לאותה עת לתשומת לב מועטה יחסית . ברטרנד היה תחת הרושם ( המוטעה !( כי במודל של קורנו החברות מעדכנות שוב ושוב את המחירים שהן גובות , ולא את הכמויות שהן מייצרות . תחת רושם זה , הוא טען כי הניתוח של קורנו מטעה , וכי החברות תנסינה , כל אחת בתור , › לגבות מחיר נמוך יותר מזה של יריבתה , וכי לתהליך זה לא יהיה גבול . אנו נראה עתה כי מסקנתו זו של ברטרנד הייתה מוטעית , על–ידי כך שנמצא שיווי משקל נאש במודל שבו משתנה ההחלטה של החברות הוא המחיר שתקבענה למוצר ולא הכמות שתייצרנה . למרות טעויותיו של ברטרנד ( הן בהבנת המודל של קורנו והן בניתוח תחרות המחירים , ( מודל תחרות המחירים נקרא בספרות מודל ברטרנד . בדוגמה 5 . 1 . 1 ניתחנו כבר דוגמה פרטית של מודל זה , שבו כל חברה יכלה לבחור אחד מתוך מספר סופי של מחירים . כעת נסיר מגבלה זו . במודל של תחרות מחירים , כל חברה בוחרת מחיר למוצר שהיא מייצרת , ומוכרת את מספר היחידות שהצרכנים מוכנים לקנות במחיר זה . החברות בוחרות אפוא מחיר ומוכרות כמה שתוכלנה במחיר זה . כיוון שהמוצ...
אל הספר