בחירת דפוס ייצור אופטימאלי פירושה , כאמור , בחירה בכמות הרצויה של התפוקה ובהרכב הרצוי של התשומות . בפרק זה נדון בקשר שבין הפרמטרים של בעיית היצרן ובין הכמויות האופטימאליות של התשומות . קשר זה מבוטא באמצעות פונקציות הביקוש לתשומות . נגדיר את פונקציות הביקוש לתשומות בסביבה התחרותית של הטווח הארו , ך כאשר הפרמטרים של בעיית היצרן הם מחירי התפוקה ומחירי התשומות , ואת פונקציות הביקוש לתשומות בסביבה התחרותית של הטווח הבינוני , כאשר לפרמטרים של בעיית היצרן נוספת המגבלה על כמויות התשומות הקבועות . נדגים את פונקציות הביקוש לתשומות בשתי הסביבות , כאשר הטכנולוגיה העומדת לרשות היצרן היא טכנולוגיה ניאו-קלאסית מסוג קוב-דאגלס , ונתרכז בשני מקרים שונים - האח , ד שבו כמות התפוקה אינה נתונה , והשני , שבו כמות התפוקה נתונה וקבועה . בסביבה התחרותית של הטווח הקצר הכמויות של כל התשומות הן קבועות , ולמושג ייביקוש" בסביבה זו אין כל משמעות . לא נדון אפוא בפונקציות הביקוש לתשומות בטווח הקצר .
אל הספר