המודלים הקיימים לגבי תחרות ביו יצרנים מעטים , מבוססים על הנחות שונות הנוגעות לאטטרטגיות של היצרנים , ליחטי הגומלין שביניהם , ולמושג שיווי המשקל . במודלים אלה התחרות היא מרכיב מרכזי , המביאה לשחיקת הרווח הכולל של היצרנים בהשוואה לרווח של יצרן יחיד , המונופול . במציאות הכלכלית אנו עדים לניטיונות של יצרנים להגדיל את רווחיהם באמצעות שיתוף פעולה . לדוגמה , יצרני הנפט מנטים לתאם ביניהם אטטרטגיות : כמויות הנפט המופקות או מחיר הנפט ; יצרני הפרחים מנטים לשתף פעולה על-ידי שיווק משותף של תוצרתם ; יצרני הביצים קובעים לעצמם מכטות ייצור ; חברות תעופה מגיעות להטדר על חלוקת השוק . התארגנןת קרטלית אסורה על פי החוק בכל מדינות המערב . זאת , משום שקרטל מגדיל את רווחי היצרנים החברים בו , אך פוגע עוד יותר ברווחת הצרכנים - כך שסך השינוי ברווחה החברתית הוא שלילי ; יתר על כן , הנפגע העיקרי מעליית המחירים הכרוכה בפעילות הקרטל הוא ייהאזרח הקטןיי , כך שפעילות קרטליסטית תורמת גם להגברת אי-השוויון בחברה . לכן , שיתןף פעולה קרטליסטי נאסר באופן מפורש בחוק , ללא אפשרות לשיקןל דעת למתן הקלות על-ידי זרועות הרשות המבצעת ...
אל הספר